איגוד הכירורגים בישראל איגוד הכירורגים בישראל
בהסתדרות הרפואית בישראל
כולל 9 חברות בת ו-2 חוגים:
חברות הבת:
החוגים:
 
מחלות רב-תחומיות
 
הסיעוד והאחיות הכירורגיות
 
שיטות ההרדמה והברור הקדם-ניתוחי
 
המחלקות התת- כירורגיות
 
הכירורגים בקהילה
 
הכירורגים בצבא
 
הצד הכירורגי הפרופסיונאלי


ההשפעה החיובית של פעילות גופנית בחולי סרטן נותרת למשך שנים (מתוך כנס ה- Cancer Survivorship Symposium)
20/02/2018 17:07:35

מה בין ריכוז נתרן בדם ובין התפקוד הקוגניטיבי בגברים מבוגרים? (Clin J Am Soci Nephrol)
19/02/2018 12:46:43

טיפול פיזיותרפי מביא לשיפור ניידות הזרוע לאחר דיסקציה של קשריות לימפה (מתוך כנס ה-Cancer Survivorship Symposium)
19/02/2018 12:42:38

ניתוח בריאטרי מלווה בהפחתת הצורך בטיפול תרופתי לסוכרת מסוג 2 (JAMA Surg)
19/02/2018 12:38:15

חולים הסובלים מכאב ממושך נדרשים לגישה טובה יותר לטיפול פסיכו-סוציאלי (Transl Behav Med)
19/02/2018 12:35:46

בדיקות MRI של השדיים עלולות להוביל לעליה בהיקף הביופסיות (JAMA Intern Med)
18/02/2018 15:49:52

מטופלים מעוניינים במידע נוסף לפני בדיקות הדמיה (Radiology)
18/02/2018 15:47:27

דיאטה עתירה במוצרי מזון מעובדים עלולה להביא לעליה בסיכון הכולל למחלות ממאירות (BMJ)
17/02/2018 08:35:27

יתכן כי אופיואידים מעלים את הסיכון לזיהומים רציניים (Annals of Internal Medicine)
16/02/2018 18:48:58

סיכון מוגבר לאירוע מוחי בחולים עם PFO לפני ניתוח לא-לבבי (JAMA)
14/02/2018 17:19:48

מטופלים רבים נוטלים כמויות מסוכנות של איבופרפן (Pharmacoepidemiol Drug Safety)
13/02/2018 17:48:29

האם הידרדרות תפקוד מערכת החיסון עומדת בבסיס הסיכון לממאירות בגיל מבוגר? (Proc Natl Acad Sci)
13/02/2018 17:43:17

בדיקות השגרה והברור טרם הרדמה

תהליך ההרדמה באופן כללי:
אחריותו של הרופא המרדים כוללת הכרת המטופל מבחינה רפואית, טיפול וייצוב שלו בתקופה שלפני הניתוח, מתן הרדמה ושמירה על חיי המטופל וחיוניות המערכות הפיסיולוגיות שלו בזמן הניתוח ולאחריו, וייצוב המנותח אחרי הניתוח כולל שליטה בכאב.

מטופל הנצרך לשירותי המחלקה, יעבור הערכה ראשונית (שיחה ובדיקה) לאיתור גורמי סיכון ומוכנותו לניתוח ולשם הכרת המרדים.

סוגי הרדמה
ככלל, ניתן להבדיל בין הרדמה לסוגיה (סדציה, הרדמה כללית) לאלחוש (אפידוראל, ספיינל, חסם עצבי) או שילוב השניים.
לאחר ההערכה הטרום ניתוחית תגובש תוכנית ההרדמה ושיכוך הכאב לאחר הניתוח בשיתוף המטופל ומתוך היענות מרבית לרצונותיו. החולה יידרש לחתום על טופס הסכמה להרדמה, לאחר קבלת הסבר ממצה בעל פה.
בנוסף, נרשמות לעיתים קרובות תרופה להרגעה ותרופה למניעת בחילה.
כל משך ההרדמה , נמצא החולה תחת השגחה רציפה של המרדים עד הגיעו לחדר ההתאוששות משם ישוחרר בתום תקופת ייצוב והשגחה. מהלך ההרדמה וההתאוששות מבוקרים ע''י רופא מרדים מומחה, זמין על פי הצורך. במהלך השהות בהתאוששות, יעשה כל מאמץ ע''י הצוות לאפשר ביקור אצל החולה ע''י בני משפחה או להעביר מידע עדכני על מצב החולה.
חולים העוברים ניתוחים הכרוכים בכאב ניכר או ממושך ישוחררו למחלקות עם מזרק אוטומטי המאפשר שיכוך כאב מתמיד ע''י החולה או בתכנות מראש ע''י המרדים.
חולים אשר להערכת המרדימים האחראי זקוקים להשגחה רציפה ואינטנסיבית, יושהו ביחידת ההתאוששות או יועברו ליחידה לטיפול נמרץ, על פי הצורך והאפשרויות הקיימות.

בדיקות חיוניות , טפסים, הוראות צום וצריכת תרופות לפני הרדמה.
בדיקות השגרה החיוניות טרם הרדמה כוללות:

1. ספירת דם - לכל הנשים מגיל הפוריות ומעלה, לכל המטופלים מעל גיל 60, לכל המועמדים לעבור פעולה הכרוכה באיבוד דם ניכר.
2. רמת סוכר וקראטינין – מעל גיל 60.
3. א.ק.ג – מעל גיל 40.
4. צילום חזה – מעל גיל 40.

בנוסף, בתלות במצב המטופל , בהרגליו ומחלותיו, ייתכן שיידרשו בדיקות נוספות על פי החלטת המנתח או המרדים.
באחריות המטופל המגיע לביצוע פעולה בהרדמה במסגרת אשפוז יום, לדאוג שיהיו ברשותו הבדיקות הנ''ל, וכן טופס 17 ומכתב מן הרופא המטפל, זאת על מנת למנוע עיכובים או ביטול הפעולה.
יש לקחת את כל התרופות הקבועות עד מועד הניתוח. בזמן הצום לקראת הניתוח, מעט מים.
על חולים הנוטלים תרופות לאיזון סוכרת או תרופות נוגדות קרישה ( ''מדללי דם'' כגון קומדין אספירין פלוויקס ואחרות) בד"כ מופסקות או מוחלפות, ויש להיוועץ עם רופא מרדים או הרופא המפנה בקשר לשינויים בנטילתם.

אדם המגיע לביצוע פעולה במתכונת אשפוז יום (אמבולטורית), חייב לבוא עם מלווה, ואינו רשאי לעסוק באותו יום בפעולות המצריכות ריכוז או שיש בהם משום אחריות על חיי אחרים ( דוגמא: נהיגה, הפעלת ציוד מסוכן וכדומה).
ילד מתחת גיל 18, חייב לבוא לפעולה עם אחד מהוריו או בלווי אפוטרופוס חוקי (למעט כאשר מדובר בביצוע גרידה).

הוראות לצום לפני ניתוח או הרגעה.
ההוראות לצום נועדו להבטיח קיבה ריקה לפני ההרדמה.
בזמן ההרדמה, קיים סיכון לחדירת מיצי עיכול דרך הושט לקנה הנשימה ומשם לריאות. אירוע שכזה, עלול לגרום תחלואה ממושכת ואף דלקת ריאות קטלנית.
בכל גיל יש להימנע מצריכת מזון כלשהו, מוצק או נוזלי, לפחות שש שעות טרם ביצוע ההרדמה.
ניתן לשתות מים או משקאות צלולים ולא מוגזים וללא ''חתיכות'' (לדוגמה מי סוכר, מיץ תפוחים צלול) עד שעתיים טרם הפעולה. קפה אינו נכלל ברשימת המשקאות הצלולים.
ילדים בגיל הינקות 0-36 חודשים:
חלב פרה או פורמולה נחשבים כמזון. יש להימנע מלצרוך אותם שש שעות לפני מועד הפעולה.
תינוקות אשר יונקים חלב אם, עד גיל חצי שנה – ניתן להניקם עד ארבע שעות טרם הפעולה.
לאחר הפסקת הזנה בפורמולה או חלב אם, ניתן להמשיך לתת מי סוכר או מיץ צלול מבקבוק עד שעתיים טרם הפעולה.

הרדמה והרגיעה (סדציה).
משמעות ההרדמה הנה התערבות חולפת במצב ההכרה של המטופל.
טווח ההתערבות נע בין הרגעה קלה בלבד להרדמה עמוקה בתלות במינון התרופות שניתנו ובצרכים המוכתבים ע''י סוג הפעולה הניתוחית הנדרשת.

במצב של הרגעה, מקבל המטופל מינון מזערי של תרופות, כך שערנותו יורדת מעט והוא חש בנוח גם בסביבה הזרה בה הוא מצוי. במצב זה, המטופל יכול לדבר ''לעניין'' עם הצוות. לעיתים קרובות, זיכרון הפעולה יהיה מטושטש או יעלם כליל. סוג זה של הרדמה נמצא בשימוש בפעולות קצרות (עד שעתיים), פעולות שטחיות אשר אינן מצריכות שינה עמוקה או כלווי להרדמה אזורית לסוגיה (דוגמא:
גסטרוסקופיה, החלפת מפרק הברך וכדומה). הרגעה אינה הרדמה מספקת לניתוחים גדולים הנעשים בחלל הבטן או בחלל החזה.
השפעת התרופות אשר נתנו להרגעה חולפת על פי רב תוך שעתיים ולעיתים עד יום מזמן הפעולה.
תופעות הלוואי בסוג זה של הרדמה מעטות וחולפות.

מטופל הנזקק להרדמה כללית יקבל אותן תרופות אשר ניתנות להרגעה, במינון גבוה יותר ויעבור למצב של שינה. הרדמה כללית מבוצעת ע''י מתן חומרים מרדימים דרך הוריד או גזי הרדמה דרך מערכת הנשימה. בחלק מן ההרדמות הכלליות, יש להוסיף תרופות להרפיית שרירים (לשם הקלה על ביצוע הניתוח או מניעת תזוזה של המנותח בזמן ניתוח באזורי גוף רגישים).
מטופל הנמצא בהרדמה עמוקה מאבד את ההחזרים המאפשרים לו למנוע כניסת חומר זר לקנה (בליעה ושיעול). יש לכן להגן ולעיתים לתמוך במערכת הנשימה של החולה בזמן ההרדמה על ידי החדרת מסיכה או צנתור של קנה הנשימה.

אילו ניתוחים מצריכים הרדמה כללית?
אותם ניתוחים אשר הינם ממושכים, קשורים בחדירה עמוקה לחלל הבטן או החזה, מצריכים מתן מרפי שרירים, מבוצעים בחולה אשר אינו יציב או שקיימת סכנה לאיבוד יציבות המערכות החיוניות בו.
כמעט כל הפעולות המבוצעות בילדים, מצריכות שימוש בהרדמה כללית, עקב חוסר יכולתם לשתף פעולה, להיות לבד בסביבה זרה וסכנה לפיתוח טראומה נפשית.

האם ישנם חולים אשר לא ניתן להרדימם?
בשנים האחרונות, פותחו חומרי הרדמה, שיטות הרדמה ומכשירי ניטור מתקדמים המאפשרים מתן הרדמה כללית לרוב המוחלט של המטופלים בבטיחות מעולה.
קשה לאמוד את הסיכון ההרדמתי, אך עבודות שונות שנעשו בשנים האחרונות מצביעות שבכלל האוכלוסייה, שיעור התמותה מהרדמה הינו 1:10,000 ובקרב פלח האוכלוסייה המאוזן בריאותית הינו מסדר גודל של 1:100,000. שיעור המקרים בהם לא התעוררו חולים מהרדמה עקב כשל הרדמתי נמוך ביותר, עקב השכלול בניטור ובמבנה המערכות המשמשות להרדמה.
יש לדווח למרדים על כל אירוע חריג בהרדמות קודמות או במשפחת המטופל, בעת ביצוע הראיון טרם ההרדמה.

מהן תופעות הלוואי בעקבות הרדמה כללית ?
תופעות הלוואי הנן פועל יוצא של סוג הניתוח, כמות וסוג חומרי ההרדמה בהם נעשה שימוש ורגישותו של המטופל להשפעות התרופות ויכולתו לפרקן ולהפרישן. התופעות חולפות עם הזמן ברוב המוחלט של המקרים.

רשימה חלקית של תופעות שכיחות:
טשטוש ונמנום, בלבול, רעד, בחילות והקאות, נשימה שטחית ואיטית, ירידה או עליה בדופק ובלחץ הדם, אצירת שתן, עצירות, גרד, חולשת שרירים חולפת. כאבים: באזור הניתוח, בשרירים, בגב, בראש בגרון.